דטרויט פיסטונס (11 – 6) 88 – קליבלנד קאבלירס (10 – 7) 116
כתבתי הרבה על הסטטיסטיקות של לברון השנה.
מספר אחד שבלט מאוד במשחק הלילה:
15
שחקן שמשחק כל כך הרבה זמן בליגה יודע שה-"מתי" חשוב לפעמים הרבה יותר מה-"כמה".
אז הקאבס, שיצאו למשחק חוץ בדטרויט, מול קבוצה שעברה משחק מתיש רק אתמול בלילה,
לחצו על הגז מהרגע הראשון של המשחק,
ולברון?
הוא אולי הסתפק הלילה רק ב-18 נק', ו-8 אסיסטים, אבל 16 מאותם 18 הגיעו ברבע הראשון (אותו הקאבס סיימו ביתרון של 13 נק').
מי שהמשיכו ללחוץ על הגז ברבע השני, והפכו את כל המחצית השנייה לזמן זבל, היו שחקני הספסל המנוסים של הקבוצה, ווייד, ובעיקר קורבר, כאשר ל-2 6 אסיסטים משותפים ברבע השני, אסיסטים אשר תרמו לערב קליעה נהדר של הקאבס (16 מ-33 הלילה מטווח ה-3.
מי שהיה שם בשביל לנצל את אותן דקות נהדרות של הספסל, זה היה קווין לאב, שנתן את אחד ממשחקיו הטובים העונה, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 19 נק' (8 מ-12 מהשדה), 11 רב', 4 אסיסטים.
למחצית הקבוצות ירדו כאשר הקאבס מובילים 73 – 46 , וכל מה שנשאר זו מחצית של זמן זבל לשרוף…
הנתון שמייצג הכי נאמנה את עייפות דטרויט הלילה?
42 – 34 לקאבס במאבק על הרב'.
בשורות דטרויט אף אחד לא הצטיין, כאשר אין בקבוצה אפילו שחקן אחד שקולע יותר מ-11 נק'
(האריס 11, ג'ונסון 10, דרומונד 10, היו היחידים עם דאבל פיגרס)

פילדלפיה סיקסרס (9 – 7) 107 – יוטה ג'אז (7 – 10) 86
לפני המשחק השוותי את סימונס למג'יק ג'ונסון הצעיר,
ואני עומד מאחורי ההשוואה. ניהול המשחק של סימונס הוא כמו של רכז בוגר.
אבל הלילה, סימונס החליט שמתאים לו יותר לחקות את לברון, כאשר במשחק בו הוא תקף ללא הרף את הסל, סימונס קלע 27 נק' (13 מ-24 מהשדה), קטף 10 רב', והשיג 4 חטיפות.
כבר ברבע הראשון עלו הסיקסרס ליתרון דו ספרתי,
וב-2 הרבעים הבאים, המשחק התנהל על מי מנוחות –
יוטה נותנים הגנה לא רעה ומונעים מהסיקסרס לברוח,
הסיקסרס מצליחים לשמור על פער סביר מיוטה.
ברבע האחרון, כמה דקות טובות של ספסל הסיקסרס עוזרות לקבוצה להגדיל את הפער למחוזות ה-20+, והמשחק למעשה, נגמר.
לצד סימונס הצטיינו גם רדיק (20 נק'), ואמביד (15 נק'ף 11 רב')
את קלעי יוטה הוביל מיצ'ל הצעיר, שסיים את המשחק עם 17 נק', ו-5 אס'.

אורלנדו מג'יק (8 – 9) 97 – אינדיאנה פייסרס (9 – 7) 105
משחק צמוד, הפכפך, ומבולגן, היה הלילה באורלנדו.
משחק בו 2 הקבוצות לא הבריקו (סיימו עם 41% מהשדה כל אחת),
משחק בו ניצחה הקבוצה שהצליחה לטעות פחות (הפייסרס סיימו את המשחק עם 12 איבודים. המג'יק עם 22 כאלו).
8 נק' ההפרש?
הן הושגו אחרי 3 רבעם צמודים, ברבע רביעי בו איבודי כדור, והחטאות לא מחויבות המציאות, עשו את ההבדל, ואפשרו לפייסרס לעלות ליתרון דו ספרתי, יתרון אותו לא אבדו עד לסיום.
אולדיפו (29 נק', 9 רב', 5 אס', ו-7 חטיפות) ובוגדנוביץ' (26 נק', 7 רב', 5 מ-7 מהשלוש) היו נמצטיינים בשורות הפייסרס.
ווצ'ביץ' (25 נק', 13 רב') היה השחקן המצטיין בשורות המג'יק.

שארלוט הורנטס (7 – 9) 118 – מינסוטה טימברוולבס (10 – 7) 102
לילה לא קל עבר על מינסוטה.
אחרי שהפסידו אתמול יתרון גדול, ומשחק, לפיסטונס,
הלילה במשחק חוץ בשארלוט, היה להם כוח להיות במשחק רק ב-3 הרבעים הראשונים (בהם היתרון החליף ידיים 21 פעמים), עד שברבע האחרון הם פשוט שבקו.
השביקה הגדולה, לא באמת צריכה להפתיע מישהו.
רק אתמול כל כוכבי הקבוצה שיחקו 40+ דקות (חוץ מטאונס. הוא הסתפק "רק" ב-38 דקות…),
אז הלילה, כאשר וויגינס, טאונס, באטלר, וטיג, שוב חצו כולם את רף 30 הדקות,
זה רק הגיוני ששארלוט ינצלו את העייפות לרבע אחרון אותו הם ניצחו 34 – 22.
קרל אנתוני טאונס, פגש לילה שני רצוף, סנטר פיזי מאוד,
ובפעם השנייה ברציפות, הוא הפסיד במאצ' אפ.
בעוד שטאונס סיים את הלילה עם 18 נק' (5 מ-10 מהשדה), 12 רב', חסימה אחת,
דווייט האוורד היה נהדר, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 25 נק' (8 מ-10 מהשדה, 9 מ-14 מהעונשין), 20 ריבאונדים, 4 חסימות.
ובלילה בו אין שחקן חמישייה מלבד טאונס שמגיע ל-50% מהשדה?
אז אם טאונס מפסיד במאצ' אפ שלו, מינסוטה מפסידה במשחק.

ניו יורק ניקס (9 – 7) 107 – לוס אנג'לס קליפרס (5 – 11) 85
הניקס הראו הלילה שהקבוצה זה לא רק החד קרן.
פןרזינגיס היה סביר, כאשר סיים את המשחק עם 25 נק' (רק 7 מ-20 מהשדה),
אבל הלילה, אלו היו שאר שחקני החמישייה שבלטו –
קנטר עם 12 נק' ו-16 רב' (6 מתוכם בהתקפה), גרט ג'ק הוותיק עם 11 נק', 7 אס',
ומהספסל, מקדורמוט עם 16 נק' (5 מ-7 מהשלוש).
הקליפרס עוד היו במשחק במשך רבע וקצת, אבל אז הניקס השתלטו על המשחק, כאשר יתרון 9 לקליפרס, 3 דקות לתוך הרבע השני, הופך ליתרון 17 לניקס, 3 דקות לתוך הרבע השלישי.
הקליפרס עוד הראו סימני חיים, כאשר דקות טובות של גריפין (21 נק' במשחק) אפשרו להם לצמצם שוב, ולהתקרב מרחק 2 נק' מהניקס, אבל אז הם נשברו סופית, ועד לסיום הניקס שוב עלו ליתרון של 20+ נק'.

ניו אורלינס פליקנס (9 – 8) 114 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (7 – 9) 107
אין מילים בפי. פשוט לא מובן, ברמות שאפילו פסיכולוג ספורט טוב היה מתקשה למצוא הסבר.
17 – 2 לזכות הת'אנד אחרי 4 דקות של משחק.
25 – 6, הייתה התוצאה אחרי 2 דקות נוספות.
אז איך לעזעזל הת'אנדר הפסידו הלילה???
אולי בגלל ש-20 מ-25 הנק' הראשונות של הת'אנדר, הגיעו אחרי אסיסט,
אבל את המשחק הם סיימו כאשר פחות מחצי מנק' הקבוצה הגיעו אחרי אסיסט.
לא יודע.
מה שאני כן יודע, זה שהפליקנס גילו המון אופי הלילה.
את הרבע הראשון הם הצליחו לסיים ב-9 הפרש בלבד.
ברבע השני, אחרי כבר עלו ליתרון באמצע הרבע, הפליקנס ראו את הת'אנדר שוב בורחים להפרש דו ספרתי,
אבל גם הפעם הם לא נשברו, ולקראת סופו של הרבע השלישי, שוב הם עלו ליתרון.
ברבע האחרון, אלו היו הפליקנס שהשתלטו על המשחק, ואלו היו הת'אנדר שרדפו אחריהם.
רק שהפעם, זו לא הייתה התקפת הת'אדר מהסוג של 25 נק' ב-6 דקות,
אלא ההתקפה התקועה שקלעה 42 נק' בכל המחצית השנייה.
ועם התקפה שכזו, מול פליקנס בלילה בו דייויס תוקף את הסל (וזוכה לשריקות ששולחות אותו לקו העונשין), כבר לא היה לת'אנדר סיכוי.
וכל זה, למרות השקאזינס הורחק!
כאמור – הרבה אופי, גילו הפליקנס הלילה.
דייויס (36 נק', 15 רב', 18 מ-22 מהעונשין) היה מצטיין הפליקנס.
בשורות הת'אנדר, ווסטברוק סיים עם טריפל דאבל (22 נק', 16 רב', 12 אס') אבל עם אחוזים איומים (שוב) מהשדה (6 מ-19 מהשדה, 2 מ-7 מהשלוש),
גורג' סיים משחק טוב שלו עם 26 נק' (6 מ-10 מהשלוש).

ממפיס גריזליס (7 – 8) 92 – פורטלנד טריילבלייזרס (9 – 7) 100
2 קבוצות, שבימים כתיקונם, די שוות ביכולתן.
רק שאלו לא ימים כתיקונם. קולי לא ישחק השבועיים הקרובים (במקרה הטוב),
וזה משאיר את ממפיס בבעיית מאצ' אפ לא קלה.
הליה נורקיץ' וגאסול קיזזו (ואמללו את החיים..) אחד את השני.
צ'אלמרס שודרג לתפקיד הרכז הפותח, נתן משחק נהדר (21 נק', 6 רב', 6 אס'),
והתקזז עם לילארד (21 נק', 4 אסיסטים).
אוונס קיבל דקות ששוות שחקן פותח (31 דקות, 20 נק'), והוא התקזז עם מקולם המצוין (24 נק', 8 רב').
אבל בכדורסל אין וואקום. אם צ'אלמרס ואוונס "שודרגו" מהספסל, זה אומר שלממפיס לא היה את העומק בשביל להתמודד עם ספסל פורטלנד.
ברוקס (שרוב המשחק שיחק עם שחקני הספסל) + שאר שחקני הספסל של ממפיס (למעט אוונס) = 15 נק'.
הספסל של פורטלנד = 30 נק'.
ובסופו של יום, זה היה ההבדל בין הקבוצות.
נאפייר (16 נק', 4 רב', 3 אסיסטים, (+/-) 13) היה הבולט מבין שחקני הספסל של פורטלנד.

מילווקי באקס (8 – 8) 88 – וושינגטון וויזרדס (10 – 7) 99
המספר של המשחק?
4 מ-22 מהשלוש לבאקס. 2 מ-15 לשחקני החמישייה.
זה לא היה בלתי צפוי, שיגיע הרגע בו חוסר הריווח במשחקה של מילווקי יהיה בעוכריה.
כאשר אין מי שפוגע מבחוץ, ליאניס, קשה הרבה יותר.
אז ניסו הבאקס לשנות משהו, ושלחו את מונרו לסאנס תמורת בלדסאו.
רק שכנראה שכחו לספר להם שבלדסאו, הוא עושה בדיוק את מה שיאניס עושה, רק פחות טוב.
הוא חודר לסל, הוא יודע לייצר לעצמו מצבים.
לקלוע מבחוץ?
את זה הוא עושה הרבה פחות טוב.
אז מה שקורה, זה מה שקרה הלילה:
יאניס ובלדסאו דורכים אחד על רגלי השני, והבאקס, הם פשוט לא מצליחים לייצר התקפה.
הוויזרדס מצידם, הם שמחו לראות את וול משחק הלילה, אחרי שהיה בספק למשחק בעקבות פציעה, למרות שזה היה ביל שהיה שחקנה המצטיין הלילה (23 נק', 5 אס').
את הבאקס הוביל יאניס עם 23 נק', אבל רק 8 מ-21 מהשדה.

דאלאס מבריקס (3 – 15) 102 – בוסטון סלטיקס (16 – 2) 110
(אחרי הארכה)
אחד מהסימנים לקבוצה גדולה?
כאשר הם מנצחים גם משחקים בהם הם שיחקו גרוע.
5 דקות לסיום, וזה נראה היה שבוסטון בדרכם להפסד שישבור את שרשרת הניצחונות.
דאלאס הובילו 89 – 79 , והתחושה הייתה שזה יום מהימים בהם כלום לא הולך, ושלסלטיקס אין באמת סיכוי.
רק שלקיירי ולטייטום היו תכניות אחרות.
5 נק', ו-2 אסיסטים לקיירי. 6 נק', כולל ההאלי הופ שהביא לשוויון 96, היו לטייטום.
דקה לתוך ההארכה, ודאלאס שוב עולים ליתרון, הפעם של 4 נק' (100 – 96).
עד לסיום, בוסטון קולעו 14 נק' (10 מתוכם של קיירי) מול 2 בלבד של המבריקס, ולמרות משחק מאוד בינוני, הם ניצחו את המשחק.
את בוסטון הובילו קיירי (משחק אדיר של 47 נק', 6 אסיסטים, 16 מ-22 מהשדה), והילדים (טייטום עם 15 נק', 9 רב', 6 מ-11 מהשדה. ובראון עם 22 נק', 9 רב', 8 מ-13 מהשדה).
הבעיה של בוסטון הלילה?
כל השאר.
שאר שחקני הסלטיקס סיימו את המשחק עם 8 מ-38 מהשדה.
והאמת?
מול כל קבוצה שהיא לא המבריקס, הם היו מפסידים הלילה.
את המבריקס הוביל בארנס עם 31 נק', ו-6 ריבאונדים.

סן אנטוניו ספרס (11 – 6) 96 – אטלנטה הוקס (3 – 14) 85
כצפוי, לא ניתן היה לעצור את טנק הבודנהולצר בדרכו ללוטרי.
כצפוי, בודנהולצר ושחקניו לא ירדו מנוצחים ללא לחימה.
נקודה בלבד, היה ההפרש, 2 דקות לתוך הרבע האחרון, כאשר דדמון, בביקור ראשון אצל קבוצתו לשעבר (סיים את המשחק עם 11 נק', 9 רב', 2 חסימות, וחטיפה. וגם הרבה הגנה נהדרת), וקולינס, הרוקי המצטיין (21 נק', 9 רב', 10 מ-12 מהשדה), הם אלו שמשאירים את ההוקס בתמונת המשחק.
מה שניצח עבור הספרס את המשחק?
העומק והניסיון. אלדרידג' אולי הוביל את קלעי הקבוצה (22 נק', 11 מ-24 מהשדה),
אבל אלו היו ג'ינובילי (16 נק', 7 מ-11 מהשדה) ושחקני הספסל (33 נק' לספסל הספרס הלילה) שהביאו את הניצחון.

סקרמנטו קינגס (4 – 13) 98 – דנבר נאגטס (10 – 7) 114
סקרמנטו היא אחת מהקבוצות הכי צעירות בליגה. והלילה זה הורגש.
הם (כרגיל לאחרונה) דווקא שיחקו לא רע בכלל למשך חלקים נרחבים של המשחק, כאשר הם נשארים צמודים, צמודים, לדנבר במהלך כל המחצית הראשונה (גם הרבע הראשון, וגם הרבע השני, הסתיימו בשוויון).
5 דקות של ירידה בריכוז בדקות של שחקני הספסל, הספיקו בשביל הנאגטס לפתוח הפרש דו ספרתי, הפרש אות לא אבדו עד לסיום המשחק.
בארטון (25 נק') והאריס (20 נק') היו המצטיינים בשורות הנאגטס.
ג'ורג' היל וקופוס (16 נק' כל אחד)היו הקלע המוביל של הקינגס.